פסק-דין
1.לפני תביעה כספית ע"ס 33,116 ₪ בגין עבודות נגרות שהוזמנו על ידי הנתבעים מהתובעת במהלך חודש פברואר 2013 במסגרת פתיחת חנות למכירת מוצרי איפור ותמרוקים וכן בית ספר לאיפור במושבה הגרמנית.
2. התובע הינו בעל נגרייה ותיקה הידועה בשם המסחרי "נגרית הרוש". הנתבעת הינה חברת איפור חדשה שהוקמה בחודש מרץ 2013. כעולה מכתב התביעה, הנתבעים הזמינו מהתובעת עבודות נגרות בהתאם לתוכנית אדריכלית שצורפו כנספחים א' ו-ב' לכתב התביעה. לטענת התובע בוצעו מספר הזמנות על ידי הנתבעים כדלקמן:
2.1על יסוד הזמנת העבודה הוצאה הצעת מחיר שאושרה על ידי הנתבעים. ביום 10.2.13 הוציא התובע הזמנת עבודה מס' 336 ע"ס 67,275 ₪. הזמנה זו, כאמור, אושרה ונחתמה על ידי הנתבעים אשר שילמו מקדמה על סך 22,230 ₪ על חשבון התחייבותם זו.
2.2במסגרת ביצוע העבודות רכש התובע כיור בסך 480 ₪ על חשבונו זאת לאחר שקיבל התחייבותו של הנתבע 2 לשאת בעלות זו.
2.3במהלך ביצוע העבודה הנתבע 2 הזמין ארון נוסף שלא היה כלול בהזמנה המקורית ומשכך, הוצאה הזמנת עבודה נוספת מס' 0337 ביום 27.2.13 ע"ס 5,265 ₪, אשר כללה אף שינויים נוספים (נ'-ה').
2.4במהלך ביצוע העבודה, ביום 7.3.13, הזמינו הנתבעים ארון נוסף לסטודיו בגינו יצאה הזמנה מס' 0339 ע"ס 6,669 ₪ מיום 11.3.13 (נ'- ז').
3. ביום 13.3.13 הזמין התובע מראות לצורך השלמת עבודות הריהוט בהתאם לתוכנית האדריכלית ושילם תמורתן 2,385 ₪ כמצויין בחשבונית מס' 743 (נ'-ח') ואולם, השלמת העבודה הייתה כרוכה במספר ימים נוספים. בו ביום, נודע לתובע לראשונה, כי הנתבעים מבקשים לפתוח את החנות ביום 15.3.13 וכי הם החליטו על דעת עצמם להשלים עבודות המראות על ידי קבלן אחר. בכך, הפרו הנתבעים את הסכם העבודה עם התובע.
4.לטענת התובע הנתבעים חייבים לשלם עבור הזמנת העבודות והמוצרים שהוזמנו כפי שפורט לעיל כדלקמן:
סך של 79,789 ₪ בניכוי סך של 3,200 ₪ עבור המראות שלא סופקו וסך של 44,460 ₪ ששולמו על ידם ובסה"כ סך של 32,129 ₪. כמו כן, התובע מבקש לחייב הנתבעים בסך של 1,000 ₪ עבור אחסון הארון שנותר בנגריה.
5. הנתבעים טוענים בכתב ההגנה כדלקמן:
הנתבעים מאשרים ההזמנה המקורית אך מכחישים הזמנת הארונות לסטודיו. לטענתם, התובע אומנם התבקש ליתן הצעה לביצוע ארונות לסטודיו ואולם הצעתו לא נתקבלה בסופו של יום. באשר לארון החשמל הנתבעים מאשרים הזמנתו ואולם מכחישים את תמורתו הנטענת בהיותה מופרכת לשיטתם. באשר לעבודת המראות הנתבעים טוענים, כי התובע לא עמד במועד עליו סוכם לסיים את העבודות ומשכך, נאלצו הם לפנות לקבלן אחר על מנת לבצע עבודות אלה, זאת, נוכח סד הזמנים הקצר שנותר עד למועד פתיחת החנות ביום 15.3.13.
6.ביום 2.10.2013 וביום 5.11.13 התקיימו דיונים בפני במהלכם שבו הצדדים על טענותיהם.
7.באשר להזמנה המקורית, הנני נותן אמון לגירסת התובע, כי לא היה מודע לכך שהנתבעים ביקשו לפתוח את החנות ביום 15.3.13 ולבטח לא התחייב לעמוד בפרק זמן קצוב לצורך השלמת ביצוע עבודות הנגרות ובכללן התקנת המראות. עניין זה לא צויין בהצעות המחיר ובתוכנית האדריכלית. כמו כן, עדותו נתמכת בעדות האדריכלית, גב' מלכה נתנאלי, שציינה "בסוף השבוע של ה-15 למרץ הוא אמר שהוא רוצה לפתוח, זה היה ידוע לי ואני לא יודעת אם אמרתי את זאת לסמי" (פרוט' בעמ' 6 שורות 6-7). מאידך, אין חולק, כי התובע לא ביצע בסופו של יום את התקנת המראות בחנות הנתבעים וכי הנתבעים פנו לקבלן אחר תחתיו לצורך ביצוע עבודה זו. טענת הנתבע 2, כי עבור עלות המראות התחייב לשלם סך של 7,500 ₪ בצירוף מע"מ לא נסתרה על ידי התובע. גירסה זו נתמכת אף מנספח א' לכתב ההגנה. משכך, סבורני, לא ניתן לחייב הנתבעים בגין עבודה שלא בוצעה בסופו של יום, למעט עלות המראות שהוזמנו בסך 2,385 ₪ שעל הנתבעים לשלם לתובעת. הצדדים לא העלו טענה בעניין שיעור ערך השרידים. עם זאת, הואיל ועסקינן במראות בהזמנה למידות הספציפיות של הריהוט בחנות הנתבעת, שאלת ערך השרידים עבור המראות מוטלת בספק והינה זניחה ביותר. כמו כן, בשים לב להפרת הנתבעת את ההסכם סבורני, כי אף אם קיים ערך שרידים מסויים, הרי שאין להורות לתובע להשיבו. נוכח האמור, הנני קובע, כי עבור ההזמנה המקורית על הנתבעים לשלם לתובע סך של 60,810 ₪.
באשר לארון החשמל והארונות לסטודיו אומנם, ההזמנות אינן חתומות על ידי הנתבעים ואולם מהנספחים שצורפו לכתב התביעה עולה, כי מדובר בהזמנה ספציפית במסגרתה נלקחו מידות מדוייקות של הארונות, צורתם ועיצובם. הזמנה מפורטת זו תומכת בטענת התובע, כי הנתבעים הזמינו בפועל את ביצוע העבודה.
בנוסף, אין חולק, כי ארון החשמל הותקן בחנות הנתבעים בהתאם להוראות האדריכלית וכי הארונות לסטודיו בוצעו באופן חלקי ובסופו של יום לא הותקנו בחנות הנתבעים ומשכך, בגינם לא בוצעה העבודה במלואה. בעניין זה התובע אומנם הציג תמונות בהן ניתן לראות שבוצע שלד של ארון ואולם, לא ניתן לטעמי לדרוש את מלוא עלות ביצוע העבודה שכן, כאמור, אין חולק, כי לא בוצעה מלוא העבודה. משכך, הנני מאשר את מלוא החיוב בגין הזמנה מס' 0337 בסך 5,265 ₪ ואך מחצית מהזמנה מס' 0339 בסך 3,334 ₪. כמו כן, הנני מאשר עלות הכיור בסך 480 ₪ נוכח הודאת הנתבע 2.
על יסוד האמור, הנני קובע, כי על הנתבעים לשלם לתובעת סך כולל של 69,959 ₪ בניכוי הסכום ששולם על ידי הנתבעים בסך 44,460 ₪.
8.סוף דבר- הנני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 25,429 ₪, זאת, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 14.4.13 ועד למועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, הנתבעים יישאו בהוצאות משפט בסך 500 ₪.
סכומים אלה ישולמו לתובע בתוך 30 יום.
המזכירות תדאג לשלוח עותק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.